החברה הישראלית  
אדיפוס שמדיפוס 
 
 האם זה באמת יכול להצליח? בתמונה: יאנה גור ומשה איבגי    צילום: (מתוך: לאהוב את אנה)    
החברה הישראלית  |
 
לירון וינברג

תיאוריות על פערי גילאים במערכות יחסים ונסיון קצר להעמיד אותן במבחן המציאות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
במרכזה של הסדרה "לאהוב את אנה" מבית היוצר של ציון רובין, מוצגים קשרים של אהבה בלתי אפשרית אשר כמה מבני המשפחה מעורבים בהם. מנשה לוי, אלמן, אב לארבעה ילדים, מתאהב בצעירה אוקראינית. בועז, בנו השני של מנשה וקצין בצבא, מתאהב באמו של חברו הטוב ביותר. הסדרה מגוללת את מערכות היחסים המורכבות הללו, אשר מתמודדות עם דעות קדומות, עם מוסכמות חברתיות ועם סטריאוטיפים נגד כל מה שחורג מ"התנהגות נורמטיבית".

בהקשר זה מעניין לסקור את התופעה של מערכות יחסים שמאופיינות בפער גילים גדול בין בני הזוג ואת ההבדלים התפיסתיים בין מערכות יחסים שבהן הגבר מבוגר מן האישה לכאלה שבהם האישה מבוגרת מן הגבר. מעניין להבין מהו ההיגיון שעומד מאחורי יחסים מסוג זה, במה בני הזוג עשויים לתרום אחד לשני או לחילופין מהן הנסיבות שבהן הדבר עלול להיות בעייתי.
 

נשים מנגה וגברים עם עמוד שדרה

בינתיים מסתירים מהסביבה. בתמונה: עופר שכטר ורונית יודקביץ'
 בינתיים מסתירים מהסביבה. בתמונה: עופר שכטר ורונית יודקביץ' 
 צילום: (מתוך: לאהוב את אנה) 
 
רמונדה וישראל הם זוג ש-14 שנים מפרידות ביניהם. הם הכירו בתקופת הצבא, כאשר רמונדה שירתה כקצינה בסדיר ואילו ישראל כיהן כקצין אג"מ בשירות קבע. בתחילה התפתחה ביניהם ידידות, שהפכה לחברות ולבסוף לסיפור אהבה. מבחוץ, אנשים הרימו גבה, הם מספרים.

"בגלל המבטים שקבלנו, היה לנו חשש איך המשפחה והחברים הטובים יקבלו את זה. אבל עם הזמן ולאחר שהכירו אותנו כזוג הפחד נעלם. לפעמים אנחנו עדין זוכים למבטים של '"מה הקשר בניהם?' כשאנו מסתובבים, אבל עכשיו זה רק מצחיק אותנו. כיום גם למדנו לחיות עם הפערים בינינו. כל אחד נמצא בשלב אחר בחיים, אך אנו משלימים זה את זו, כך שזה לטובה. רמונדה אומרת שזה דווקא טוב - כי כשישראל ישתחרר מהשירות, היא תוכל לפתח קריירה וישראל יגדל את הילדים...".

כשמערכת יחסים חורגת מן המקובל נהוג לחפש תשובות למבנה השונה. במערכות יחסים מסורתיות זה פשוט – נהוג היה פעם, בתרבויות פטריארכאליות, דתיות, שמרניות ומסורתיות מסויימות, שהגבר הוא המפרנס, העצמאי והמבוגר, ואילו האישה הקטנה והצעירה מכלה את נעוריה על עבודות משק בית וגידול ילדים. אלה פסו מרוב העולם וכעת יש לחפש סיבות אחרות למערכות היחסים החריגות הללו, המדלגות מעל פערי דורות.

רמונדה וישראל נתקלו לא פעם בצורך של הסביבה להבין את פשר היחסים יוצאי הדופן:
"בהתחלה היה לנו מין צורך להסביר את הפשר של הקשר, כי היו כאלה שהרימו גבה או לא האמינו שהקשר יחזיק מעמד. אבל כשרואים אותנו יחד לאורך זמן מתחילים להבין מה יש בינינו ואז הכל מסתדר. התחלנו פשוט לספר איך הקשר נוצר ואיך החלטנו להיות יחד, וזה הפך יותר מובן לסביבה. מעבר לזה החוזק של הקשר והזמן עושים את שלהם. מבחינתנו, כל קשר שיש בו אהבה נראה טבעי ונכון. שנינו לא חשבנו שנהיה יחד, אם בתחילת ההכרות מישהו היה מספר לנו שנהיה יום אחד יחד, היינו צוחקים על השטות הזו וחושבים שהוא משוגע... אבל המציאות עולה על כל דמיון והעיקר שאנו מאושרים ושיש לנו את ה'האישור' מהאנשים שחשובים לנו".

התיאוריה המוכרת ביותר לגבי אהבה אומרת כי גבר מתאהב באישה משום שהיא מזכירה לו את אמו ואישה מתאהבת בגבר משום שמזכיר לה את אביה, כשהכל מתרחש בתת-מודע. התיאוריה הזו מקבלת ביטוי מוחשי יותר במציאות כאשר אישה מחפשת בן זוג מבוגר, שימלא עבורה צרכים שנחסכו ממנה על ידי הוריה. נהוג היה לחשוב שבחורות צעירות נמשכות לגבר מבוגר יותר בשל היותו "גבר עם עמוד שדרה", שמקנה להן ביטחון כלכלי ושקט נפשי. אולם בעידן שלאחר המהפכה הפמיניסטית, האישה בטוחה יותר בזכות עצמה ומכאן שגם שיקולי בחירת בן הזוג שונים מאלה שהנחו אותן בעבר. האומנם?

איילה מלאך פיינס בספרה "התאהבות" מתחבטת, בין היתר, בשאלה אם קיימים הבדלים בין גורמי ההתאהבות אצל גברים ונשים. לרוב אין הבדל משמעותי בין המינים והם מושפעים מאותם משתנים בבואם לבחור בני זוג. אולם בכל זאת, מחקר שניתח אלף מודעות היכרות גילה כי גברים מחפשים יופי וגיל צעיר, ואילו נשים מחפשות עדות ליכולת לצבור משאבים. בנושא הגיל, המחקר מעלה כי גברים צעירים מחפשים בנות זוג בגילם, אך ככל שהם מתבגרים, הם מעדיפים נשים צעירות מהם. העדפת גיל בן הזוג אצל נשים אינה משתנה כשהן מתבגרות ובדרך כלל הן מעדיפות גבר שמבוגר מהן בשנים מספר. הנימוק להבדלים הללו יכול להיות בקיומם של אותן העדפות סטריאוטיפיות.
 

גברים ממאדים ונשים בשיאן המיני

 
על אף שתופעת "גברים מבוגרים החובקים נשים צעירות" היא יותר מקובלת מבחינה חברתית, לא ניתן להתעלם מכך שקיימות גם מערכות יחסים בהן פער הגילאים הוא לטובת האישה. ניתן לראות תופעה זו בקרב לא מעט מנשות הוליווד, שמתהדרות בבן זוג שצעיר מהן בכמה שנים טובות, אולם לא רק שם. הביקורת כלפי אותן נשים מבוגרות מציירת אותן ככאלה שמשתמשות בעושרן הכלכלי כדי לזכות בעלם חמודות, שיקרקר סביבן ויגרום להן להרגיש צעירות ונחשקות יותר. למרות שמערכות היחסים האלה פחות מקובלות, ההיגיון הפיזיולוגי אומר כי בשנות הארבעים לחייהן נשים מגיעות לשיאן מבחינה מינית. כאן סופסוף מתהפכות היוצרות והגבר הצעיר הוא זה שעשוי להתעניין במשאבים שצברו בנות הזוג המבוגרות יותר.

גברים בתוך מערכות יחסים עם נשים מבוגרות מהן עשויים לראות בכיבוש האישה הישג עבורם. הנשים המבוגרות נתפסות בעיניהם כמעניינות יותר ובעלות ניסיון חיים עשיר, וזוהי עדות לבגרות מצידם ביחס לבני גילם. במערכות יחסים עם נשים צעירות הם עשויים למצוא משיכה לגוף הצעיר, כמו גם סימנים שמעידים על יכולת הפריון של האישה – אבל לא כולם מחפשים דוקא את הסימנים האלה.

המציאות שבה אנו חיים היא תוצר של הבניה חברתית. אין נכון או לא נכון, זוהי אהבה ואין בה חוקים. הדבר החשוב והמרכזי ביחסים בין המינים בכלל וביחסים שמבקשים לגשר מעל פערים בפרט – הוא ההתחשבות ההדדית וההבנה של כל צד לצרכיו המיוחדים של הצד השני. "צריך להבין את הצרכים של בן או בת הזוג ולמצוא את שביל הזהב בין שני עולמות", מסכימים רמונדה וישראל. "כך לדוגמא רמונדה צריכה להבין כי בן-הזוג שלה, שנמצא במערכת הצבאית, יהיה לפעמים הרבה מחוץ לבית, ואילו ישראל, שבת זוגו היא חיית מסיבות ובעלת חיי חברה תוססים, מבין כי הוא צריך לצאת איתה ועם חבריה ולתת לה הרגשה טובה, למרות שהוא מבוגר ממרבית חבריה בלמעלה מ-10 שנים".
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by