אגדת דשא 

אגדת דשא

 
 
מערכת נענע 10

התנועה הקיבוצית מתאימה את עצמה לקצב של הכפר הגלובלי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
באמצע שנות ה-80 החל משבר גדול שהוביל לגל עזיבה (asap images)
 באמצע שנות ה-80 החל משבר גדול שהוביל לגל עזיבה (asap images)   
במדינה כמו ישראל, שבה בכל יום קורה משהו חדש, קשה – ואולי אפילו לא הגיוני - לצפות דוקא מההתיישבות הקיבוצית שתשמור על תצורתה המקורית. ואכן הקיבוץ עבר שינויים גדולים במשך השנים, כמעט שנעלם מן הנוף, אבל בסופו של דבר, כנגד כל הסיכויים, הקיבוץ שרד. ועכשיו הוא שוב מושך אליו את האמיצים והצעירים, גם אם ממניעים קצת אחרים.

בלדה לעוזב קיבוץ
בשנת 1910 הוקמה קבוצת דגניה – הקיבוץ הראשון בישראל. העקרונות של הקיבוצים כללו אז שוויון, שיתוף והדדיות, או במילים אחרות: כל אחד עבד לפי יכולתו וקיבל לפי צרכיו. בעשורים הראשונים לקיומו, הדשא של הקיבוץ היה אכן ירוק יותר, אולם באמצע שנות ה-80 החל משבר גדול שהוביל לגל עזיבה של אלפים. אביב לשם, דובר התנועה הקיבוצית, מדמה את המצב באותן שנים לספינה ששטה לאבדון ויש צורך להסיט את הכיוון שלה. הסיבות היו בעיקר כלכליות: לשם מסביר כי הקיבוצים צברו חובות עתק, שהטילו ספק ביכולת לאפשר ביטחון כלכלי בהווה ובעתיד, בייחוד לחברים המייסדים. התוצאה הישירה הייתה חוסר ביטחון מאד גדול בקרב החברים והרבה מהם החליטו לעזוב.

היום, קשה להיזכר בכך, אולם חיי הקיבוץ לפני שנות ה-80 היוו, עבור רבים, ערובה לבטחון כלכלי. בשנות ה-70, אנשים שלא הצליחו להבטיח את קיומן בעיר וגילו חיבה לריחות הרפת – ראו בקיבוץ גלגל הצלה. לשם עצמו זוכר מילדות את המשפט ש"בקיבוץ יש ביטחון כלכלי", ואכן היה תמיד מי שידאג לכל צריכי החברים, גם בקיבוצים הפחות עשירים, שם היתה רמת החיים פחות גבוהה.

בשנות ה-80, מלבד המשבר הכלכלי ואולי בהקשר מסוים אליו, קרה דבר נוסף. האידיאולוגיה שעמדה בבסיס הקיבוץ החלה להיסדק. חלק מהאנשים גילו התנגדויות לצורת החיים הקיבוצית – החל בלינה המשותפת בחדר ילדים וכלה בארוחות משותפות בחדר האוכל. הם רצו פחות שותפות ויותר חופש בחירה, רצונות שתאמו את הלך הרוח העולמי, שכלל תהליכי הפרטה מצד אחד, והשמת הפרט במרכז מצד שני. כך הלך הקיבוץ ונושל מנכסיו האידיאולוגיים, כמו גם מנכסיו החומריים. בניו הצעירים, שכוחותיהם במתניהם ואפשרות הבחירה בידם – נטשו והוא נותר מעוזם של זקני השבט. עד לפני שנים מעטות, נדמה היה כי הגיעו קיצו של העידן הקיבוצי, אולם אז חלה תפנית.
 
בשנה וחצי האחרונות הקיבוצים חוזרים לקלוט לתוכם חברים חדשים (asap images)
 בשנה וחצי האחרונות הקיבוצים חוזרים לקלוט לתוכם חברים חדשים (asap images)   
קווים לדמותו של הקיבוץ המתחדש
על פי התנועה הקיבוצית, נכון להיום ישנם כ-270 קיבוצים בארץ, בהם מתגוררים כ-100 אלף איש באופן קבוע ועוד כ-20 אלף תושבים זמניים, כמו סטודנטים. "אי אפשר לדבר על התפרקות הקיבוץ", אומר ד"ר שלמה גץ, ראש המכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה, אבל מוסיף כי "הקיבוצים של היום זה בוודאי לא מה שהיה לפני 30 שנה". ד"ר גץ מסביר כי השינוי המהותי בקיבוצים המתחדשים היה, שהעיקרון הבסיסי לפיו כל אחד עובד לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו השתנה, והחברים החלו לקבל שכר לפי ערך השוק של העבודה שביצעו. לשם מסביר איך זה עובד: כל אחד משתכר שכר אחר, המשכורת נכנסת לקיבוץ והחבר מקבל את המשכורת, אחרי שהקיבוץ הוריד מסים חיצוניים למדינה וגם מס פנימי כדי להפעיל שירותים לחברים (חדר אוכל, מכבסה ופעילויות תרבות). ד"ר גץ מזכיר השלכה נוספת של הפרטת הקיבוץ והיא שמקומות בקיבוץ נפתחו לסביבה החיצונית תמורת תשלום. כך למשל מערכת החינוך, הבריכה וגני האירועים בקיבוצים, נפתחו לתושבי הסביבה והתוצאה הייתה שניתן היה להמשיך ולהחזיק את המקומות האלה. לשם מציין כי המטרה המרכזית של התנועה הקיבוצית הייתה להחזיר את הקיבוץ מחדש להיות אטרקטיבי, ולדבריו הקיבוץ בצורתו החדשה אכן הפך לכזה.

הנתונים כיום מצביעים כי שני שלישים מהקיבוצים, כ-180 במספר, הם קיבוצים מתחדשים ומופרטים שבהם משלמים גם על שירותים, כמו חינוך בלתי פורמלי או חדר אוכל, וגם על שירותי בריאות, כמו למשל מימון חלקי של עלות התרופות. שאר הקיבוצים ממשיכים להיות שיתופיים ברמת שוויון בסיסית בתקציב האישי, כך שכולם משתכרים אותו דבר בבסיס. לשם מציין כי צורת החיים החדשה מאפשרת לעבוד מחוץ לקיבוץ במקצוע שלמדת, להחזיק רכב פרטי, לבנות בית בתוך שטח הקיבוץ מכספך, וכל אלה מאפשרים איכות חיים. התוצאה - לדבריו - היא שבשנה וחצי האחרונות הקיבוצים חוזרים לקלוט לתוכם חברים חדשים.

מלבד השינוי בשכר, לשם מציין סיבות נוספות לכך שאנשים חוזרים לגור בקיבוצים. לדבריו,
יותר אנשים רוצים לגור מחוץ לעיר בסביבה כפרית. לקנות בית בעיר זה סיפור יקר ובקיבוצים, שרובם בפריפריה, החלום על בית עם קרקע אפשרי יותר להגשמה. בנוסף הוא מציין כי ישנה מערכת חינוך איכותית וכי ישנם בני קיבוץ שעזבו וחוזרים כעת לגור ליד הוריהם, לאחר שהקימו משפחה משלהם והם זקוקים לעזרה.

האם נשאר משהו מן הקיבוץ הישן בקיבוץ המתחדש? גץ ולשם חושבים שכן. הם מסבירים כי על פי התקנות שנקבעו, גם בקיבוץ המתחדש יש הרבה מקום לשיתוף ולערבות הדדית, והקיבוץ ממשיך להיות מחויב כלפי חבריו. לשם מציין גם את הבעלות המשותפת על אמצעי הייצור, שהמשמעות שלה היא שהכנסות ענף מסוים, למשל בננות, מגיעות לקופה משותפת של הקיבוץ. הוא גם מבקש לומר, כתושב של הקיבוץ השיתופי שער הגולן, כי "הקיבוצים השיתופיים הם למעשה מכלול, וזה דבר שעוטף את החבר ברשת של ביטחון. זו צורת חיים מאוד צודקת, משום שמאפשרת סוג של צדק חברתי בין האנשים והפערים הכלכליים הם מינימליים".
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by